יש סוגים שונים של עצירות, כגון עצירות כרונית (שנמשכת לאורך שנים ארוכות), עצירות אקוטית (מופע של כמה ימי עצירות שהם לא הנורמה של האדם), עצירות משנית, עצירות תפקודית, וגם עצירות חסימתית. אך מהי עצירות חסימתית? ובכן, עצירות זו היא הכי פחות מפורסמת, אך נחשבת הכי קשה.

העצירות החסימתית מהווה גורם העצירות של לא פחות מארבעים אחוזים מאלו הסובלים מעצירות (שהם סה"כ פחות או יותר עשרים אחוזים מהאוכלוסייה בעולם). במצב זה של עצירות חסימתית ישנו גורם המונע מן הצואה לצאת מהגוף, וזאת למרות שהמעיים עצמם נמצאים בתפקוד תקין, ומשנעים את הצואה לעבר החלחולת, לעבר היציאה.

מה הגורמים לעצירות חסימתית?

מעבר לשאלה מהי עצירות חסימתית, כדאי שנבין מהם הגורמים לעצירות זו, שדורשת התערבות רפואית, ובמקרים רבים אף התערבות כירורגית. ישנה רשימה ארוכה של גורמים שונים שיכולים להיות השורש של תופעת העצירות החסימתית. הנה לפניכם שניים מהגורמים לעצירות זו:

• אבני מרה – אבנים יכולות, ואף מצטברות בכיס המרה, ומעת לעת יוצאות ממנו. כשהן יוצאות בכמות מסוימת וגודל מסוים הן עלולות לייצר חסימה של פתח המעי הדק, מה שמוביל לכאבים, בחילות, שלשולים, הקאות, ועוד.
• גידולים – כמו בכל מקום אחר בגוף, גם המעי עלול לסבול מתופעה של גידולים. שפיר או ממאיר, יש לבחון מצב זה היטב ולבחור את הטיפול הנכון, לרוב הסרה של הגידול.

יש עוד סיבות לעצירות קשה?

דלקת התוספתן (אפנדציט) היא סיבה נוספת, נפוצה למדי, לחסימה במעיים, אשר מובילה למצב של עצירות קשה. פתח התוספתן נחסם, וזאת במקביל לכאבים ברביע הימני התחתון של הבטן, התסמין המוכר ביותר של התופעה. לא רק דלקת בתוספתן, הרי שגם דלקות מעיים שונות עלולות להוביל לחסימה של המעיים ולמניעת היכולת להתפנות, במקביל לתופעות כמו אי נוחות בבטן, שלשולים, ירידה במשקל, ועוד.

במקרים מסוימים תופעות של עצירות חסימתית נובעות מחסימה של גוף זר. סיבה זו היא למעשה שכיחה למדי, וזאת אצל ילדים קטנים, הנוהגים להכניס דברים לפה מכל הבא ליד, ואף לבלוע אותם, בכוונה או בטעות.