כל אמא לבת צריכה להכיר את הסיפור של פסטיבל מחוברות, בטח אם הבת מתקרבת לגיל בת מצווה. מה הם החיים אם לא אוסף של סיפורים אישיים הנשזרים זה לזה ליצירת רקמה אנושית אחת? משפחות, חברים, נישואים, הורים, ילדים, עמים שלמים, כולנו יחד, אחד, עם סיפור מיוחד, אבל חלק מהסיפורים נוגעים ביותר אנשים, והסיפור של פסטיבל מחוברות הוא דוגמא לכך.

הסיפור מתחיל עם איילת, שהתייתמה מאימה. המפגש עם האובדן נטע זרע בתוכה, ידיעה פנימית ברורה שהמסע של חייה עובר דרך יחסי אמהות ובנותיהן. זה היה כה מובהק, כה ברור, עד כי לא הייתה שם שאלה, משהו בחייה הוליך אותה לשם, מעין שליחות, אם תרצו.

הסיפור של פסטיבל מחוברות בפועל:

הזרע הוציא שורש, ומיד עם תום השבעה על אימה, שנפטרה בטרם עת, הגיעה איילת למרכז חירום לנערות כדי לתת מזמנה, לתמוך ולעזור. הניצוץ היה מיידי, והיא מצאה את עצמה נותנת את כל מה שיש בה למען הבנות, וככל שנתנה, כך הרגישה שהיא מקבלת יותר. הנחמה הרבה שקיבלה מנתינה לאחר הייתה העזרה הטובה ביותר שהיא יכלה לתת לעצמה בתקופת האבל, והלב רק הלך והתרחב.

כמובן שהקשר המשפחתי שלה עם בתה, הראל, גם הוא קיבל משמעות אחרת, נפח אחר, והשפעה רבה על הבחירה ללכת ולהעמיק את השורש, ואף והתחיל לנבוט החוצה לעולם. שנתיים אחרי פטירת אימה הגיעה הראל לגיל בת מצווה. הרצון לחבק, לתת ולעשות עבור ביתה הציב אותה מול העובדה כי משהו בגיל המיוחד הזה, היציאה מעולם הילדות, משהו שם לוקה בחסר.

כאן הסיפור של פסטיבל מחוברות התחיל להוציא ענפים ועלים, לקראת הפריחה המרהיבה של האירוע המיוחד כפי שהוא מתקיים כיום. פסטיבל ייחודי שכל מהותו היא חגיגת בת המצווה דרך יחסי אמהות ובנותיהן. כל הידע, הניסיון, היכולות והאהבה של איילת התנקזו לעבר העשייה המבורכת הזו, שנגעה כבר בעשרות אמהות ובנות, והפכה את חגיגת בת המצווה למשהו עמוק ומרגש הרבה יותר. וכעת גם אתם מכירים את הסיפור של פסטיבל מחוברות.